Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 34a

שֶׁצָּרִיךְ לְבָדְקָן. וְאָמְרִי לַהּ: מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְחָסְמָן.

Traduction

it is necessary to test them to ensure that they do not burst when heated. If they are heated for the first time on a Festival, he will be thereby testing them, which is a prohibited labor. And some say: Because it is necessary to harden them by overheating them the first time to make them fit for use, which is considered preparing a vessel for use and is prohibited on a Festival.

Rachi non traduit

שצריך לבודקן. אם יוכלו לקבל לבונה הלכך ביו''ט לא דלמא פקעי ואשתכח דטרח שלא לצורך:

ואמרי לה שצריך לחסמן. להקשותם בהסק ראשון הם מתחזקין ומתקשים הלכך אע''ג דלצורך יו''ט נמי הוא דהא צולין עליהם מיהו כיון דבהסק זה נעשה כלי אסור:

תְּנַן הָתָם: דְּרָסָהּ אוֹ שֶׁטְּרָפָהּ בַּכּוֹתֶל, אוֹ שֶׁרְצָצַתָּה בְּהֵמָה וּמְפַרְכֶּסֶת, וְשָׁהֲתָה מֵעֵת לְעֵת וּשְׁחָטָהּ — כְּשֵׁרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנוֹס: צְרִיכָה בְּדִיקָה.

Traduction

In relation to the above, the Gemara cites the following teaching: We learned in a mishna there: If one trampled fowl with his foot, or threw it against a wall, or if an animal crushed it, and it is twitching but cannot stand; if the animal waited, i.e., remained alive, from the time of the injury until the same time twenty-four hours later, and he subsequently slaughtered it, it is kosher, provided no other defect is found in it that would have caused it to die within twelve months, which would render it a tereifa. Rabbi Elazar bar Yannai said in the name of Rabbi Elazar ben Antigonus: It requires examination after slaughtering, to make sure it does not have a defect.

Rachi non traduit

תנן התם. באלו טרפות:

דרסה וטרפה בכותל. אדם שדרס על העוף או שזרקו וחבטו בכותל:

או שרצצתה בהמה ומפרכס'. ואינה יכולה לעמוד:

ושהתה מעת לעת. יום א' שלם ושחטה כשרה:

ה''ג א''ר אלעזר בר' ינאי משום ר''א בן אנטיגנוס צריכה בדיקה. כי שהתה מעת לעת נמי צריכה בדיקה לאחר שחיטה שמא נשתברו רוב צלעותיה או נשברה השדרה ונפסק החוט שלה או אחד משאר מיני טרפות ושהייה דמעת לעת אצטריך דאי לא שהתה אע''פ שבדקה ולא מצא סימן טרפות טרפה שזו היא אחת משמנה עשרה טרפות ונקרא רסוקי אברים שאבריה מתפרקין כולן ואע''פ שאין רושם ניכר בה וזהו סימנה אם שהתה מעת לעת בידוע שלא נתרסקו אבריה דקים להו לרבנן מסיני דרסוק אברים אינה חיה מעת לעת אבל שאר מיני טרפה חיה כל שנים עשר חדש:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: מַהוּ לְשָׁחְטָהּ בְּיוֹם טוֹב? מִי מַחְזְקִינַן רֵעוּתָא בְּיוֹם טוֹב, אוֹ לָא?

Traduction

In relation to the same issue, Rabbi Yirmeya inquired of Rabbi Zeira: What is the halakha with regard to slaughtering it on a Festival? Do we assume on a Festival that it has a flaw or not? In other words, may one rely on the assumption that a typical chicken has no defect? Or perhaps, since there is concern with regard to this particular bird and it requires examination, one should refrain from slaughtering it lest it turn out to be a tereifa. If so, he will have performed labor for no purpose.

Rachi non traduit

מהו לשחטה ביו''ט. מי חיישינן הואיל וצריכה בדיקה ואיתיליד בה רעותא:

מי מחזקינן רעותא. בגוה משום חשש איסור מלאכה ביו''ט דלמא משתכח טרפה ונמצא שוחטה שלא לצורך בשלמא שאר בהמות אע''ג דמחמרינן אנפשין ובדקינן מיהו סמכינן ארובא ורוב בהמות אינן טרפות הכא מאי:

ביו''ט. כלומר משום חומר מלאכה ביו''ט:

אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: אֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן. וַהֲוֵינַן בַּהּ: מַאי קָא עָבֵיד? וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָכָא בִּרְעָפִים חֲדָשִׁים עָסְקִינַן, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְבָדְקָן.

Traduction

He said to him in response: We already learned that one may not whiten tiles in order to roast on them. And we discussed it: What does he thereby do? And Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Here we are dealing with new tiles, and the Sages prohibited heating them because one first needs to test them, and they might crack when heated. If they were heated for the first time on a Festival and cracked, it would show that they were unfit for use, in which case heating them would have been an unnecessary labor. This indicates that one may not take a chance on a Festival with regard to something that might be flawed, and therefore a possible tereifa should be similarly prohibited.

Rachi non traduit

מפני שצריך לבדקן. וחיישינן דלמא פקעי אלמא מחזקינן רעותא משום חומר יו''ט שלא ללבנן:

אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְחָסְמָן מַתְנִינַן לַהּ.

Traduction

He said to him: This is no proof; we learned that the reason for that halakha is because it is necessary to harden them in order to make them into proper vessels. Therefore, there is no connection between making a vessel and conducting an examination. Consequently, there is no reason to prohibit the slaughter of such a chicken on a Festival.

Rachi non traduit

מפני שצריך לחסמן. ולא משום חשש פקיעה אלא דודאי משוי ליה מנע בהסק זה:

תַּנְיָא: אֶחָד מֵבִיא אֶת הָאוּר, וְאֶחָד מֵבִיא אֶת הָעֵצִים, וְאֶחָד שׁוֹפֵת אֶת הַקְּדֵרָה, וְאֶחָד מֵבִיא אֶת הַמַּיִם, וְאֶחָד נוֹתֵן בְּתוֹכוֹ תַּבְלִין, וְאֶחָד מֵגִיס — כּוּלָּן חַיָּיבִין. וְהָתַנְיָא: אַחֲרוֹן חַיָּיב וְכוּלָּן פְּטוּרִין! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאַיְיתִי אוּר מֵעִיקָּרָא, הָא דְּאַיְיתִי אוּר לְבַסּוֹף.

Traduction

It is taught in a baraita: It is possible for several people to perform a single act of cooking on Shabbat, and all will be liable. How so? One brings the fire, and one brings the wood, and one places the pot on the stove, and one brings the water for the pot, and one puts spices into the food, and one stirs the pot; they are all liable for cooking. The Gemara wonders at this: But wasn’t it taught in a different baraita that the last one is liable and all the rest are exempt? The Gemara responds: This is not difficult. This case, where all are liable, is referring to a situation in which he brought fire at the outset, and therefore each of them performed part of the act of cooking; that case, where only the last one is liable, is referring to a situation in which he brought fire at the end. In that case, none of the earlier people performed any aspect of cooking at all, as the labor of cooking begins only from when fire is brought.

Rachi non traduit

שופת את הקדרה. מושיבה רקנית על האור:

מגיס. מנער בכף שקורין קומיבר''א:

כולן חייבין. מביא את האור משום מבעיר את הגחלת דכשהוא מוליכה היא מתלבנה מרוח הליכתו ומביא את העצים לאור משום מבעיר שופת קדרה לקמיה מפרש מאי עביד נותן מים ותבלין ומגיס משום מבשל שאף הוא אב מלאכה:

דאייתי אור מעיקר'. כולהו עבדי מעשה כדפרישי':

דאייתי אור לבסוף. איהו הוא דעבד והנך לא עבדי מידי:

בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ קָא עָבְדִי מַעֲשֶׂה, אֶלָּא שׁוֹפֵת אֶת הַקְּדֵרָה מַאי קָא עָבֵיד? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָכָא בִּקְדֵרָה חֲדָשָׁה עָסְקִינַן, וּמִשּׁוּם לִבּוּן רְעָפִים נָגְעוּ בָּהּ.

Traduction

The Gemara asks: Granted, all of them performed an action that constitutes a prohibited labor, and they are therefore partners in a prohibited act and the desecration of Shabbat. But the one who places the pot on the stove, what prohibited labor has he performed? Rabbi Shimon ben Lakish said: Here we are dealing with a new pot, and due to whitening tiles they applied the same prohibition to it. This means that one is not liable for cooking the food in the pot but for strengthening the pot itself, as is the case with heating tiles.

Rachi non traduit

בקדירה חדשה עסקינן. שנותנין אותה רקנית על האור לחסמה:

ומשום לבון רעפים נגעו בה. משום הך גזירה גופה שאסרו ללבן רעפים נגעו גם בזו:

Tossefoth non traduit

הכא בקדרה חדשה עסקינן. ומשום לבון רעפים נגעו בה ויש נזהרים שלא לבשל בתחלה בקדרה חדשה ולא היא דהכא בקדרה רקנית דאז שייך בה לבון רעפים ששופתה קודם שמביא המים אבל כשמבשלין בה מאכל לא שייך בה לבון רעפים:

תָּנוּ רַבָּנַן: תַּנּוּר וְכִירַיִם חֲדָשִׁים — הֲרֵי הֵן כְּכָל הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בֶּחָצֵר. אֲבָל אֵין סָכִין אוֹתָם שֶׁמֶן, וְאֵין טָשִׁין אוֹתָן בְּמַטְלִית, וְאֵין מְפִיגִין אוֹתָן בְּצוֹנֵן כְּדֵי לְחָסְמָן, וְאִם בִּשְׁבִיל לֶאֱפוֹת — הֲרֵי זֶה מוּתָּר.

Traduction

§ The Sages taught in the Tosefta: New ovens and stoves are similar to all vessels that may be carried in a courtyard on a Festival, as one can place items on them. However, one may not anoint them with oil, nor rub them with a rag, nor cool them with cold liquids to harden them, as all these actions are considered preparing the vessel for use, which may not be done on a Festival. And if one did so in order to bake in the oven on the Festival itself, this is permitted.

Rachi non traduit

חדשים. וכ''ש ישנים:

הרי הן ככל הכלים הנטלין. בשבת בחצר דחזו למיתב בגוייהו מידי:

אין סכין אותן שמן. להחליקן ולצחצחן:

טשין. שפין:

ואין מפיגין אותן. לאחר הסקן אין מפיגין הסקן בצונן לחסמן שמתקשין ע''י הצונן וכולהו משום דמתקן מנא:

ואם. להפיגה בשביל לאפות שהוסקו הרבה וחושש שלא תשרף הפת מותר:

Tossefoth non traduit

ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפות הרי זה מותר. ותימה דאמר לעיל אסור לחסמן אע''פ שהוא עושה נמי כדי לצלות עליהם וי''ל דשאני בין רעפים לתנור דתנור (שאני) כיון דהוא עושה ע''י משקין שאני דאינו ודאי חוסמן:

תָּנוּ רַבָּנַן: מוֹלְגִין אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרַגְלַיִם וּמְהַבְהֲבִין אוֹתָן בָּאוּר, אֲבָל אֵין טוֹפְלִין אוֹתָם בְּחַרְסִית, וְלֹא בַּאֲדָמָה, וְלֹא בְּסִיד. וְאֵין גּוֹזְזִין אוֹתָן בְּמִסְפָּרַיִם.

Traduction

§ The Sages taught in the Tosefta: During a Festival one may scald the head and the feet of a slaughtered animal with hot water in order to remove the hairs from them, and one may singe them in fire for this purpose, but one may not smear them with clay, nor earth, nor lime in order to remove the hairs because this involves great effort, and it appears as though he is processing the skin. And one may not shear those hairs with scissors, as it appears as though he is performing the labor of shearing in an effort to obtain the hairs themselves.

Rachi non traduit

מולגין. ברותחין:

אין טופלין אותן. בסיד להסיר שערן דהוי דרך העבדנין:

ואין גוזזין אותן במספרים. דמחזי כצריך לשער:

Tossefoth non traduit

מולגין הראש והרגלים. אבל כל גופו של גדי אסור הואיל ויכול בהפשט הקלה לעשות טפי:

וְאֵין גּוֹזְזִין אֶת הַיָּרָק בַּתִּסְפּוֹרֶת שֶׁלּוֹ. אֲבָל מְתַקְּנִין אֶת הַקּוּנְדָּס וְאֶת הָעַכָּבִיּוֹת, וּמַסִּיקִין וְאוֹפִין בְּפוּרְנִי, וּמְחַמִּין חַמִּין בְּאַנְטִיכִי, וְאֵין אוֹפִין בְּפוּרְנִי חֲדָשָׁה שֶׁמָּא תִּפָּחֵת.

Traduction

Similarly, one may not trim the top of the leaves connected to the vegetable with its special shears, but one may prepare kundas and akaviyot, bitter vegetables that can be eaten only after extensive cooking, although this involves great effort. And one may kindle fire and bake in a large baker’s oven [purnei], and one may heat water in an antikhi, a kind of large urn, but one may not bake in a new baker’s oven lest it break. If the oven cracks when heated because it was not properly made, one will have performed unnecessary work on a Festival.

Rachi non traduit

ואין גוזזין הירק. התלוש שיש בו ראשי עלין נרקבין וכמושין אין גוזזין אותן בתספורת שלו שגוזזין בה מן המחובר דמאן דחזי סבר שלקטן היום:

קונדס ועכביות. מיני ירקות הן שיש טורח בתקונן:

פורני. הן תנורים שלנו הגדולים ופיהם בצדם ולא חיישינן לטרחא אם יש לו אוכלין הרבה דלא סגי ליה בתנור:

שמא תפחת. ע''י שחדשה היא ונמצא טורח שלא לצורך:

Tossefoth non traduit

ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת. וא''ת והא אמרינן לעיל ואם בשביל לאפות מותר וי''ל דהכא שאני בפורני שהוא גדול ויש לחוש יותר שמא תפחת:

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין נוֹפְחִין בְּמַפּוּחַ, אֲבָל נוֹפְחִין בִּשְׁפוֹפֶרֶת. וְאֵין מְתַקְּנִין אֶת הַשַּׁפּוּד, וְאֵין מְחַדְּדִין אוֹתוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְפַצְּעִין אֶת הַקָּנֶה לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ, אֲבָל מְפַצְּעִין אֶת הָאֱגוֹז בְּמַטְלִית, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא תִּקָּרַע.

Traduction

§ The Sages taught similarly in the Tosefta: One may not blow a fire with bellows, because this is the manner of a weekday activity, but one may blow a fire with a tube, in an unusual manner. And one may not mend a skewer nor sharpen it. The Sages further taught in the Tosefta: One may not break a reed in order to make a kind of skewer upon which to roast salted fish, but one may crack a nut covered with a rag, and there is no concern lest it tear, for even if this occurs, no prohibited labor has been performed.

Rachi non traduit

אין נופחין במפוח. דמחזי כאומן עושה מלאכה:

ואין מתקנין את השפוד. ודלא כר' יהודה אי נמי בנרצם מערב י''ט ודברי הכל:

אין מפצעין את הקנה. לתת קרומיותיו תחת המליח על האסכלא שעושה כלי דכל מידי דעביד להשתמש בו הוי תקון כלי:

ואין חוששין שמא תקרע. ואפי' נקרעת לא אכפת לן דאין זה קורע על מנת לתפור:

Tossefoth non traduit

אין נופחין במפוח כו'. פירש ר''י מדלא מפליג בין מפוח של אומנין ובין מפוח של בעל הבית כי היכי דמפליג בשל אומן בין מפוח לשפופרת משמע דכל המפוחין אסורים אפילו של בעל הבית נמי ויש ליזהר שלא לנפח בו כלל מיהו העולם נהגו בו היתר ע''י להפכו מלמעלה למטה ואומר מ''ו הר''ר פרץ נ''ע דיש לדחות מה שפיר' מדלא מפליג וכו' דשמא הא עדיפא ליה דכולי בשל אומן קא מיירי:

מַתְנִי' וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עוֹמֵד אָדָם עַל הַמּוּקְצֶה

Traduction

MISHNA: And Rabbi Eliezer further stated the following leniency: A person may stand over objects in storage, such as produce that he has for some reason previously set aside from use,

Rachi non traduit

מתני' ועוד אמר ר' אליעזר. משום דתנא אחת לקולא גבי מוקצה והדר אמר אחריתי קאמר ועוד וקשיא לי בגוה והא אפסקוה רבנן במילי טובא באין מוציאין את האור והנך דבהדיה והיינו מלתא אחריתי דלאו מלתיה ואמאי לא אותביניה בעירובין (דף כג.) גבי ועוד דר' יהודה בן בבא דאותביה מר''א דסוכה ושנינן לא אפסקוה אלא במלתיה ואלו אותבינה מהא לא הוה ליה לשנויי הכי ואומר אני שגרסת המשנה שלא כסדר:

עומד אדם על המוקצה. הצריך הזמנה והזמנה מועלת לו כגון אחזי ולא אחזי דאמר באין צדין (לעיל ביצה דף כו:):

Tossefoth non traduit

ועוד אמר ר' אליעזר עומד אדם כו'. פרש''י דמשום דקאמר ר''א חדא לעיל גבי נוטל אדם קיסם קאמר הכא ועוד אחריתי לקולא והקשה רש''י הא אפסקו במילי טובא באין מוציאין האור והיינו במלתא אחריתי דלא. אמרו בה רבי אליעזר ורבנן וא''כ לא שייך ביה למימר ועוד דהכי מוכח בעירובין (דף כג. ושם) דכל היכא דאפסקוה בדבר דלא איירו בה לא שייך למימר ועוד ע''כ נראה לפירוש רש''י דהגרסא מהמשנה משובשת היא בספרים והא דאמר ר' אליעזר עומד אדם כו' יש להיות קודם ההיא דאין מוציאין וכו' וקשה דא''כ גם סדר הגמ' אינו כמשפט ור''ת אומר דהיכא דהוו תרוייהו לקולא שפיר קאמר ועוד אע''ג דאפסקו במילי אחריני והא דאמרינן בעירובין דלא שייך למימר ועוד היינו היכא דהוו חדא לחומרא וחדא לקולא והא דאפסקוה זהו לפי שרוצה לשנות מילי דאור גבי הדדי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source